מילים לשיר הבן אדם אינו אלא

מאיר אריאל

מילים: מאיר אריאל
לחן: מאיר אריאל

הבן אדם אינו אלא
חתיכת בוץ מתוחכם.
כיצד, מהו בוץ?
- עפר ספוג רטיבות.
כך גם הבן-אדם:
עפר הארץ,
שנאמר, כי עפר אתה ומעפר לוקחת -
ספוג כל מיני נוזלים למיניהם.
רק מה, מתוחכם...
תחום ומתוחם
בדופן שעיר וחלק למחצה
אטום וחדיר לסרוגין
ויש לו דמות מסוימת
וצורה משלמת, וזה
מתוחכם... בשביל בוץ
זה מתוחכם, שכן
סתם בוץ, כן, סתם בוץ -
צורה לו.

בוץ שמתיבש, מתפורר -
של אדמות קלות מעצמו.
של אדמות כבדות -
יש גושים שלא תפורר
עם פטיש של חמישה קילו.
אבל אף גוש כזה לא ייקח את עצמו
למסבאה הקרובה ויזמין
כוס מים קרים להדביק, נניח
וקופסת קמח שיפון להריח.
איפה... רק תעבר עליו
עם הדיסקוס ההידראולי-פנאומטי הבי-דיוטי
של שיניצקי, ואתה עושה ממנו
מצע זרעים. מה יש לדבר:
בוץ שמתייבש - מתפורר.

וגם בן אדם שמתייבש מתפורר -
רק מה, מתוחכם...
עטוף ומעוטף, או תחום ומתוחם בתוך ארון,
ונותן את עצמו להמון
חתיכות-בוץ קטנות ומתוחכמות גם הן
(אמנם הרבה פחות, אבל בכל-זאת) -
ועוזב שלד לצחוק אחרון
שנאמר, צוחק מי שצוחק אחרון
ואחרון צוחק רק שלד.
צוחק מי שצוחק, אמר הילד.
ויש לו מצבה, וכתובת,
וזה - מתוחכם...
שכן
סתם בוץ - איזה מצבה יש לו,
איזה כתובת?
אם כן, אמרנו:
הבן אדם אינו אלא
חתיכת בוץ
מתוחכם.

שיתופים

ניווט