מילים לשיר אגדה על הרבי מצפת

דן אלמגור

מילים: דן אלמגור
לחן: גיל אלדמע

היה היה בצפת לפני שנים
זקן ירא שמיים ותמים
סנדלר פשוט היה
אדם ישר וטוב
לקרוא הוא לא ידע
גם לא ידע לכתוב
ורק להתפלל ידע בקושי

אך הוא אהב את אלוהיו בתום
לכן לבית כנסת בא כל יום
לפני ארון האל
הניח בכל יום
צלחת של ברזל
על שתי לחמניות
בתאבון אלי נהג ללחוש הוא

הוא רק יצא הופיע השמש
ולצלחת חיש מייד ניגש
ללא כל שהיות
בלע בחשק רב
את הלחמניות
ובליבו חשב
הלוואי היו טיפשים רבים כמוהו

כל ערב הזקן נכנס לראות
האם נותרו עוד הלחמניות
ברטט הסתכל
ריקה היא הצלחת
סימן הוא כי האל
ריצה את מנוחתו
והוא היה קורן מגיל ואושר

אך יום אחד כשהוא נכנס בלאט
הבחין בו בזקן הרב של צפת
שמע אותו הרב
הקשיב והתבונן
ולמשמע דבריו
ניגש אל הזקן
ובחימה סתר לו על הלחי

גער הרב: "כיצד אתה מעז
לאל תכונות כאלו לייחס?
הרי זה חטא איום
חילול השם ממש!
את קרבנך כל יום
לקח לו השמש"
והזקן פרץ פתאום בבכי

בלילה האר"י ז"ל בעצמו
נגלה פתאום לרב בחלומו
לחש בדומיה:
"הלילה מות תמות
רצחת אשלייה
של אושר ותמימות
את הזקן מכל בני צפת אהבתי"

וכך היה
בבוקר המחרת
הודיעו כי נפטר רבה של צפת


שיתופים

ניווט